קנדידה

בחמישים השנה האחרונות, עם השימוש המסיבי בתרופות כמו אנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון, תרופות נוגדות חמיצות, סטרואידים ועוד ועם השתלטות תרבות המזון המהיר, המעובד והדל בסיבים ,מינרלים וויטמינים, פרצה מגיפה - מגיפת קנדידה.

לקבלת טיפול ב קנדידה, פנה אלינו, למרפאה לרפואה טבעית.

קנדידה אלביקנס
קנדידה שייכת לתת קבוצת השמרים בקבוצת העובש. קנדידה הנה פטרייה השוכנת בכל בני האדם מינקות, ומהווה חלק מהפלורה (אוכלוסיית החיידקים והפטריות השוכנת במעיים).

כארבע מאות סוגי חיידקים חיים במערכת העיכול בעיקר בחלקו המרוחק של המעי הדק ובמעי הגס. משקלם מגיע לכ- 2 ק"ג ממשקל הגוף . חיידקי הפלורה לוקחים חלק חשוב מאוד בתהליכי הפירוק והספיגה של רכיבי המזון. למשל, ספיגתו של ויטמין B-12 תיפגע באופו משמעותי אם תיפגע פלורת המעיים. הם מייצרים ויטמינים כמו ויטמין K וביוטין וכך מגינים על המעיים מפני התפתחות אוכלוסיית חיידקים פתוגנים ופטריות כמו קנדידה.

קנדידה - הסיבות להתפתחות
נקודת מפנה חשובה בהתפתחות המחלה היא השלב בו הופכת ה קנדידה מצורת שמר לצורה פטרייתית אגרסיבית. ה קנדידה מצמיחה שורשים ומתפשטת במהירות רבה.

1. אין מחלוקת כי הטיפולים באנטיביוטיקה מהווים את הגורם העיקרי להתפרצות קנדידה. בעולם נעשה שימוש יתר באנטיביוטיקה ועובדה זו גורמת לעליה עצומה במספר מקרי הזיהום הפטרייתים. האנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקי הפלורה הכה חיוניים לגוף ופוגעת באקולוגיה המאוזנת של חיידקי המעי. קיימת סברה כי מחסור בביוטין (סוג של ויטמין B המיוצר בין היתר ע"י חיידקי המעי) גורם להמרת קנדידה מצורת שמר לצורה פטרייתית. כמו כן נמצא כי חומצה אולאית (חומצת השומן משמן הזית) יכולה למנוע את ההמרה להיווצרות ה קנדידה.
2. תרופות כמו: סטרואידים המדכאות את מערכת החיסון יכולות גם הן לגרום ל קנדידה להתפרץ.
   אסטרוגן ותחליפי אסטרוגן. התברר כי שמרים מתפתחים היטב בנוכחות אסטרוגן.
   תרופות נוגדות חומציות כמו אלו הניתנות בכיב בקיבה ובתרסריון (לוסק זוטון, קונטרולוק)
3. רמת סוכר גבוהה בדם כתוצאה מתזונה עשירה מדי בחד סוכרים ופחמימות אחרות או אצל חולי סוכרת.
4. לאחר זיהומים ויראלים שונים כמו אפשטיין – בר וירוס (EBV) או ציטומגלווירוס (CMV) הפוגעים בתפקוד מערכת החיסון, ומפחיתים את יכולתה לשלוט בהתרבות קנדידה.
5. שימוש יתר בסבון ובעיקר שטיפת הנרתיק בעזרת סבון. זו פוגעת בחומציות העור ורירית הנרתיק. פטריות סולדות מסביבה חומצית.
6. תזונה דלה בסיבים המשמשים מעין מטאטא המסלק את פטריית קנדידה מהמעי ובנוסף מסייע כמצע להתפתחות החיידקים הידידותיים. 

• צריכת מזון עשיר מדי בסוכרים.
• מזון השוהה זמן רב במעי כמו בשר או דגנים לא מלאים.
• מזון פרי החקלאות המודרנית מזוהם ע"י חומרי הדברה, מדכאי צמיחה, מזון שגודל ע"י חומרי דישון כימיים תעשייתיים ובשל כך חסרים מינרלים רבים שאינם מצויים בדשנים המלאכותיים. דשנים אלו הורסים את פלורת האדמה , זהו מרקם עשיר של חידקים ופטריות החיוני מאד לצמחים. פלורת החיידקים באדמה מיצרת מרכיבי מזון זמינים לצמח. בלעדיה יהיה הצמח ופריו חסרים במרכיבי מזון חשובים ביותר. כמה אירוני הוא שהפגיעה בפלורת האדמה מביאה לפגיעה בפלורת המעיים.
• מזון המכיל אנטיביוטיקה כמן בשר בקר ועופות.

נזקי קנדידה
עם התפתחות אוכלוסייה גדולה של קנדידה אגרסיבית במעיים, מתחילים להופיע סימני המחלה.

הסיבות לפגיעת קנדידה הם:

1. קנדידה מתחרה עם הגוף על מזון ויסודות חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים.
2. קנדידה מפרישה שבעים וחמישה סוגים שונים של רעלים הפוגעים גם ביכולתה של מערכת החיסון לפעול כנגדה.
3. רעלנים אלו פוגעים בפעילותם של לימפוציטים מטיפוס T המהווים תאי האיתור וההרס העיקריים של מערכת החיסון. רעלים אלו מנוצלים ע"י קנדידה לשלוט באדם בו היא שרויה. עם ירידת רמת הסוכר בדמו מפרישה קנדידה רעלים אלו הגורמים לנפילת אנרגיה ולצורך עז בסוכר.
4. תסמונת המעי הדולף: במצבם האגרסיבי מסוגלים שורשי ה קנדידה לחדור את דופן המעי. חדירה זו מאפשרת לחומרים מעוכלים למחצה כולל
   מולקולות חלבון, פסולת רעילה, חומרי פירוק ורעל של השמרים, אלרגנים ועוד!!! להסתנן ממערכת העיכול למחזור הדם.
5. בשל הנ"ל מתפתחות אלרגיות, בדרכי הנשימה , העור ,מערכת העיכול ורגישות למזון.
6. גירוי היתר של המערכת החיסונית, בנוסף לפגיעה בה, ע"י רעלני ה קנדידה מביאים לדלקות ולתופעות אוטו-אימוניות .
7. זיהומים פיטרייתים חוזרים וכרונים בנרתיק, מפשעה, עור וציפורנים.
8. זיהומים חיידקיים וויראלים הנובעים מהחלשות הגוף, פגיעה במערכת החיסונית ופתחי הכניסה הנוצרים בעור או במעיים ומאפשרים חדירתם.
    

קנדידה טיפול
טיפול בקנדידה מושתת על ארבע גלים:

1. פגיעה ישירה ב קנדידה.
2. שיקום פלורת המעיים למניעת ה קנדידה.
3. תזונה נכונה.
4. תוספי מזון.


1. פגיעה ישירה ב קנדידה:
שימוש בחומרים האלימים ל קנדידה אך שאינם פוגעים בגוף המטופל כמו:

מי כסף, G.S.E וחומרים נוספים.

מי כסף – מים המכילים יוני כסף במצב קולואידלי. יונים אלו פוגעים באנזים החיוני לתפקוד הקנדידה ושאינו מצוי בתא האנושי.

G.S.E– זוהי תמצית זרעי אשכולית המכילה חומר פעיל (אוקטיבין), שפוגע בחיידקים ובפטריות.

2. שיקום פלורת המעיים:
ע"י מוצרי פרוביטיקה (אצידופולוס-חיידקי המעיים הידידותיים לגוף).

3. תזונה נכונה:
בשלב ראשון שנמשך כחודש תזונה שאין בה:

מאכלים המכילים סוכר, מאכלים המכילים קמח לבן או דגנים מעודנים (ללא קליפה), מאכלים המכילים שמרים, פטריות, או הנעשים בהתססה ע"י שמרים (בירה, יין, רוטב סויה), מוצרי חלב, פירות, פירות יבשים, דבש, אל כהול, חומרים משמרים, צבע מאכל ואבקת אפיה.

בשלב השני:
תזונה המושתת על דגנים מלאים קטניות מעט חלבונים מן החי ומעט ככל האפשר מזון מתועש.

4. תוספי מזון חיוניים.


אבחון קנדידה
אבחון קנדידה יכול להתבצע ע"י לקיחת דגימות צואה, משטח וגינאלי, בדיקת שתן משטח גרון, משטח אוזן, אף, עין, עור או ליחה.

בדיקת דם הבודקת נוגדנים ל קנדידה בדם.

הבדיקה המהימנה ביותר להימצאות ה קנדידה הנה הבדיקה הקלינית, המסתמכת על המצאות של סימפטומים שהצטרפותם מצביעה על זיהום של קנדידה.

תשאול לסימפטומים קנדידה מערכתית:

מערכת עיכול:
* גזים/נפיחויות.
* עצירות/שלשולים.
* צרבות.
* שיהוקים.
* תחושת כבדות והתרוקנות לא מלאה.
* הרגשת עייפות ומלאות לאחר האוכל.
* פטרייה על הלשון ובפה.
* יובש בפה.
* ריח לא נעים מהפה.
* גרד בפי הטבעת.
* השמנה.

עור:
* נשירת שיער.
* שבירות והתפצלות ציפורניים.
* פריחות עור.
* פטריות ציפורניים.
* פטרת בעור
* אקנה.
* פצעים על הגב.
* אקזמה.
* גרד.

מערכת הנשימה:
* אלרגיות/אסטמה.
* ליחה עם ריח לא נעים.
* נזלת לבנה עם ריח לא נעים.
* נשימה עם ריח לא נעים.
* כבדות בנשימה.
* ברונכיטיס כרונית.
* שיעול כרוני.
* סינוסיטיס או נזלת כרונית .
* צרידות כרונית.
* דלקות חוזרות בגרון.

אוזניים:
* גירודים.
* דלקות חוזרות.

מערכת עצבים:
* עייפות קיצונית.
* מצבי רוח משתנים.
* דכדוך/דיכאון.
* שינה לא שקטה .
* חוסר ריכוז והרגשת ערפול, תחושת ריחוף כשל שיכור.
* כאבי ראש.
* כאבי שרירים.
* חולשה כללית.
* פגיעה בזיכרון והריכוז.
* חוסר יכולת לקבל החלטות .

גברים:
* דלקת בפרוסטטה .
* אובדן התשוקה המינית.
* חוסר אונות.
* פגיעה באיכות הזרע.
* תחושת שארית או צריבה לאחר השתנה .

נשים:
* דלקות חוזרות או כרוניות בנרתיק.
* גרד/צריבה .
* בעיות מחזור.
* בעיות פוריות.
* חוסר איזון הורמונלי.
* אובדן התשוקה המינית.

שתן:
* דלקות כרוניות בשלפוחית עצמה ובדרכי השתן.

ילדים:
* פריחות כולל תפרחת חיתולים.
* אף גדוש וזולג לאורך זמן.
* עיגולים שחורים מסביב לעיניים.
* היפר אקטיביות, בעיות קשב.


הסתברות להופעת קנדידה על סמך הימצאותם של הסימנים שהוזכרו לעייל:

מעל שבעה גורמים: סבירות לזיהום פטרייתי.

מעל תשעה גורמים: סבירות גבוהה לזיהום.

מעל אחת עשרה גורמים: קרוב לוודאי שקיימת בעיה חריפה.

קנדידה ואגינלית מעידה על מאגר גם במערכת העיכול.