סכרת סמויה ותסמונת מטבולית

עד לתקופה הניאוליטית {10000 עד 7000 לפנה"ס} היו בני האדם נודדים ציידים ומלקטים. תזונתם לא הייתה זמינה ומובטחת. בד"כ מועטה ודלת קלוריות ופחמימות. בעבור השגת התזונה שולם מחיר קלורי רב. בתקופה הניאוליטית עם התפתחות החקלאות" נוצרה לראשונה האפשרות לשמור ולצבור עודפי מזון. נוצרה האפשרות ל"התעשר" ולאכול מעבר לצורך. מגמה זו הגיעה לשיאה במאה השנים האחרונות.
כיום ניתן לומר שהאדם "מותקף" ע"י מזון עודף ובעל ערך קלורי רב. זאת בשעה שהפיזיולוגיה האנושית התעצבה משך מיליוני שנה בסביבה דלת מזון וקלוריות.
היום גוף האדם מתקשה להתמודד עם המזון העודף. צריכת יתר של מזון גורמת לכן לנזקים רבים.
התזונה המודרנית מתאפיינת במזון עם ערך קלורי רב וערך גליקמי גבוה (ערך גליקמי- מדד המראה את מהירות ספיגת הגלוקוזה לדם ממזונות שונים ).
עליה מהירה של הגלוקוזה בדם, מהווה מצב חרום לגוף, שכן רמות גבוהות שלה בדם יכולות להיות קטלניות ויכולות לגרום למוות בשל הפרעות קצב ואו בצקת מוחית. שעל כן קשוב הלבלב לרמות הגלוקוזה בדם. אם עליית הגלוקוזה מפריש הלבלב אינסולין לדם. עליה מהירה של הגלוקוזה נתפסת כמצב חרום והאינסולין מופרש בכמות רבה ובליווי הורמוני סטרס : אדרנלין נוראדרנלין וקורטיזול (שגורמים בעצמם לעלית סוכר וחומצות שומן בדם).
האינסולין נקשר לרצפטורים לאינסולין שמצויים בכל תא בגוף ופותחים את קרום התא לחדירת גלוקוזה. רמת הסוכר בתאים עולה ובדם יורדת.
חשיפה בלתי פוסקת לגלוקוזה מביא עם כך להצטברות רבה מדי של גלוקוזה בתאים עד כדי הרעלתם.
על מנת להתגונן מפני הצטברות יתר של גלוקוזה נאלצים התאים להתגונן.
התאים מתגוננים ע"י הפחתת מספר הרצפטורים לאינסולין והקטנת הרישות לאינסולין של הרצפטורים שנותרו. הגוף שאינו יכול להרשות לעצמו רמות גלוקוזה גבוהות בדם נוקט ב"שיטה הישראלית" , " מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח" דהינו, הלבלב נאלץ ליצר ולהפריש כמות ההולכת וגוברת השל אינסולין על מנת לשמור על רמה תקינה של גלוקוזה בדם.
מצב זה של " סכרת סמויה" יכול להמשך 10-20 שנה. פרק זמן המתאפיין ברמות גלוקוזה תקינות אך במחיר של רמות הולכות וגוברות של אינסולין והתשלום יקר.
האינסולין הוא הורמון רב מעללים :
הוא מורה לכבד ליצר טריגליצרידים וכולסטרול.
 גורם לרקמת השומן לאגור את עודפי השומנים
גורם לעליה ברמות העמילואיד במוח (עמילואיד –חלבון, תוצר פסולת של מערכת העצבים) והתוצאה: הרס רקמת המוח ואלצהיימר.
האינסולין והסוכר גורמים לשגשוג תאים סרטניים ומצד שני מדכאים את האפופטוזיס (מנגנון הגורם לתאים חולים וזקנים להתאבד)
רמות השומן הגבוהות בדם גורמות להסתיידות עורקים ועלייה בלחץ הדם.
עליה בשומני הכבד גורמת לעליה בחומצה האורית.
רמת פקטורי דלקת עולה....והנה, תסמונת מטבולית בהתגלמותה.
ברפואה הממסדית, מתייחסים לכל אחת מהבעיות הנ"ל כאל מחלה נפרדת והמטופלת ע"י תרופות שונות. היות והטיפול התרופתי אינו מרפא כי אם מהווה קביים המאפשרים המשך תפקוד. כמו כן תופעות הלוואי הרבות לטיפול מדרדרות עוד יותר את מצב החולה.
הטיפול הטבעי רואה כאמור את השורש המשותף למחלות השונות ומאפשר ריפוי. ריפוי משמעו חזרה לבריאות.
הטיפול מושתת על מהפך בתזונה ונעזר בתוספי מזון וצמחי מרפא ויפורט בהרצאה.